FASHION, ART, DESIGN AND AI
אופנה, אמנות, עיצוב ובינה מלאכותית
מהי בינה מלאכותית? למה רובנו פוחדים ממנה?
איך היא משפיעה על עולמות עיצוב?
האם היא תחליף את מעצבי העתיד?
אילו חידושים היא מציעה בתחומי האופנה, האומנות והעיצוב?
איך היא משנה את עולמות העיצוב?
Coco Chanel and Elsa Schiaparelli
קוקו שאנל ואלזה סקיאפרלי
מי לא שמע על קוקו שאנל, אך את השם אלזה סקיאפרלי מעטים מכירים. שתיהן היו נשים חזקות ודעתניות, שהתגוררו
ועבדו בפריז בין שתי מלחמות העולם.שתיהן היו נשים עצמאיות, יזמיות ובעלות חוש טעם אופנתי משובח, שהפכו לאייקון אופנה, כל אחת בדרכה. שאנל ייצגה את המינורי והמינימליסטי וסקיאפרלי ייצגה תעוזה, צבעוניות, מקוריות, ותיאטרליות. הן בנו שני עולמות ותפיסות עולם שונות לגבי אופנה עם השפעה מרחיקת לכת עד היום.מה הפך אותן לאוייבות ולשיחת העיר פריז ובאותם ימים ואיך כל זה קשור לפיקאסו ולסלבאדור דאלי?שני מפגשים
להרשמה: צרו קשר דרך חשבון האינסטגרם
@telavivianinrome
אופנה, אמונה וכנסייה – השילוש הקדוש
שנת 2005 זעקה הכותרת הראשית של הניוזוויק : "האפיפיור נועל פראדה" וזאת למראה הנעליים האדומות שנצפו על האדם שמשפיע על יותר ממיליארד מאמינים. .
העולם נרעש ונרגש למראה ומבקרי האופנה והפאשיניסטיות כבר ביקשו להכתיר את אייקון הסטייל של אותה השנה.
השיח בין בגד ואמונה קדם כמובן לשנת 2005 ונמצא בשיח מתמיד מאז בריאת העולם.
בהרצאות אבחן את הדיאלוג המתמשך בין העולמות, אשוחח על האימג' כביטוי לזהות דתית וחילונית, אזכיר את הרגעים בהם אייקונוגרפיה דתית וסמלים נוצריים היוו השראה לקולקציות של המעצבים הגדולים בעולם ועל הרגעים בהם התרבות הפופולארית אימצה או ביקרה את המוסדות הכנסייתיים על הבמות הגדולות בעולם. כתרים, תכשיטים, גלימות, נעליים ואביזרים מאוסף הוותיקן ומאוספים של מוזיאונים ברחבי העולם ואספר על המקומות באיטליה בהם תופרים , רוקמים ומכינים את כל הדרוש לארון הבגדים של האפיפיור .
להרשמה: צרו קשר דרך חשבון האינסטגרם שלי
@telavivianinrome
תרבות איטליה: אופנה, אמנות וקולנוע
מסע מרתק אל התרבות האיטלקית דרך אופנה, אמנות וקולנוע.
כיצד הפכה איטליה לשם נרדף לסטייל וסמל לחיים הטובים?
מהו סטייל איטלקי ומה הקשר בינו ובין הפשיזם ובניטו מוסוליני?
כיצד השפיעה תרבות הרנסנס והעיר פירנצה על התפתחותה של תעשיית אופנה איטלקית
מה הקשר בין התפתחות תעשיית האופנה ובין התפתחות תעשיית הקולנוע באיטליה ומהי השפה הקולנועית הייחודית של בימאים כמו פדריקו פליני, מיכאלאנגלו אנטוניוני ואחרים?
כיצד סטייל הפך להיות חלק בלתי נפרד מהקולנוע האיטלקי ומיהם אותם אייקונים ומעצבי אופנה איטלקיים שגרמו לכל זה לקרות?
להרשמה: צרו קשר דרך חשבון האינסטגרם שלי
@telavivianinrome
BAGS : CULTURAL HISTORY
היסטוריה תרבותית של האביזר הנחשק ביותר . שיחה על האבולוציה של תיקי היד ועל הסודות השמורים שאנו נושאים בתוכם. פעמים רבות אנו מייחסים חשיבות למראה החיצוני של התיק, אך אין ספק שתכולתו לא פחות חשובה ומעידה רבות עלינו ועל הזמן בו אנו חיים מבחינה חברתית, פוליטית, כלכלית וכד. מלואי ויטון ועד הבגט של פנדי וקארי ברדשאו מסקס והעיר הגדולה. תיקים אייקוניים שמגדירים עשורים, תיקים שהם הצהרה חברתית וסמל סטטוס .התיק כאביזר פרקטי ואופנתי המעיד רבות על זהות בעליו. תיקים שהם סמל למסורת ולעבודת ארטיזן רבת שנים. האקססורי שנושא בתוכו את הפרטי והציבורי . האקססורי האולטימטיבי.
Lee Alexander McQueen & John Galliano
ביום שבו נכנסו מקווין וגליאנו לבתי האופנה הצרפתיים ארוכי המסורת דיור וג’יבנשי,האופנה הפריזאית השתנתה לעולם. שני המעצבים שהגדירו מחדש את התפישות האסתטיות בשנות התשעים של המאה שעברה מייצגים את המהפכה שהתרחשה בסצינת הקוטור העולמית שנשענה על תפישות בנות למעלה משלוש מאות שנים.
שניהם סיימו את הלימודים במחלקה לאופנה בסנטרל סנט מרטינס בלונדון וכבשו את פריז כל אחד בדרכו. מקווין עם תצוגות האופנה יוצאות הדופן שלו וגליאנו עם המוגזמות היתרה בעיצוביו בדיור.ההתחלה היתה דרמטית, אך גם אקורד הסיום. מקווין התאבד בשנת 2010, גליאנו התמכר לאלכוהול והתבטאויותיו האנטישמיות הביאו לפיטוריו מבית האופנה דיור.
לפרטים ולהרשמה דרך האינסטגרם
@telavivianinrome
Paris \\ Fashion Meets Culture
פריז החזיקה בתואר בירת האופנה העולמית למעלה מ 300 שנים. עוד לפני לידתו של ההוט קוטור הפריזאים היו ידועים באובססיה שלהם לאופנה. מצ’ארלס פרידריך וורת’ עד גבריאל קוקו שאנל, כריסטיאן דיור ואיב סן לורן.
אין ספק כי ההיסטוריה של האופנה נשלטה שנים רבות על ידי הקוטוריירים הצרפתיים.
איך הצליחה צרפת לשמור על הגמוניה רבת שנים בסצינת האופנה העולמית?
עד כמה קשור העניין לתרבות?
מי הם האנשים אשר תרמו למעמדה של פריז להתחזק לאורך השנים?
מה מעמדה של פריז כיום?
Kimono : Cultural History
המילה היפנית "קימונו" פירושה לבוש, אך בדרך כלל מכנים בשם זה את הגלימה היפנית הלאומית המסורתית , בעלת השרוולים המלבניים הנכרכת סביב הגוף.
מסע מרתק אל ההיסטוריה וההתפתחות של פריט הלבוש מעורר ההשראה וההשפעה הגדולה שלו על עולם האופנה.
הקימונו כפריט מסורתי ותרבותי על זמני, הקימונו כיצירת אמנות, כריטואל וכפריט לבוש המקהה הבדלים מגדריים.
השינויים שעבר מאז המאה ה 17 על אף הגזרה דמויית הטי שנשמרה לאורך השנים והמסע שלו דרך תרבויות שונות.
הקימונו כפריט שהגיע מהמזרח לארון הבגדים המערבי ואומץ באהבה גדולה על ידי מעצבי האופנה הגדולים ביותר, תרבות הפופ המערבית ואופנת הרחוב.
FROM CANVAS TO CATWALK
FASHION & ART
אופנה ואמנות הן שתי דיסיפלינות המנהלות מערכת יחסים ארוכת שנים . הקווים המשיקים ואלו המטשטשים את ההבדלים בין שני התחומים עולים מחדש מאז שהחברה המערבית הפכה להיות חברת אופנה, כזו שלא מתייחסת לכסות כדבר פונקציונאלי בלבד.
הצטרפו להרצאה הבוחנת את הצבעים, הצורות, הטקסטורות ההקשרים הסוציו תרבותיים בין שתי הדיסיפלינות.
אשוחח על הפעמים בהן בחנו מעצבי האופנה את ההיסטוריה של האמנות כמקור השראה לעיצוביהם
ועל הרצון של עולם האופנה לקחת חלק בפנתיאון של האמנויות הויזואליות.
האם אופנה היא בכלל צורה של אמנות חיה?
VIRGINIA WOOLF : FASHION, GENDER AND MODERNITY
“My love of clothes interests me profoundly,” Virginia Woolf wrote in her diary in 1925. “Only it is not love; & what it is I must discover.”
וירג’יניה וולף (אדליין וירג'יניה סטיבן) סופרת, מבקרת ספרות ופמיניסטית אנגלייה, הנחשבת לאחת הסופרות המודרניות החשובות של המאה ה- 20 כתיבתה על נושאים כמו מגדר, פמיניזם, מודרניות ובגדים מעלים שיח רב גוני סביב דמותה והופכת אותה לרלוונטית היום יותר מתמיד. לא אחת היא מהווה השראה בלתי נדלית עבור עולם האופנה ובכלל זה מוזיאונים ומעצבים, אשר מוצאים בסיפורים כמו : “אורלנדו”, ”גברת דאלווי” ו“השעות” רעיונות ומקור לדימוי ולערכים שהם מבקשים להעביר לקהל הרחב.
הצטרפו לשיחה על ספרות, אופנה, מגדר ומודרנה
Flowers and Roses in Visual Culture
"Everything I do is connected to nature in one way or another" Alexander McQueen
השפה, הסימבוליות של הפרחים והאובססיביות כלפיהם עוד מימיהן של תרבויות קדומות כגון: מצרים, יוון ורומא, מרתקת ומסקרנת.
מהאלים האולימפיים עד מארי אנטואנט ומאדאם דה פומפדור והחברה הויקטוריאנית שהעריצה פרחים, עד מעצבים כגון כריסטיאן דיור ואלכסנדר מקווין.
הם מופיעים ביצירות של אמנים גדולים: מהפרימוורה של בוטיצ’לי עד וורהול ואחרים.
פרחים היו ועודם כמובן גם חלק בלתי נפרד מעולם האופנה והביוטי לאורך ההיסטוריה.
הם נראו ונראים בוריאציות שונות מאריגה וריקמה עד הדפסים ותלת מימד .
בתקופות מסויימות השימוש בפרחים לא קשור היה לג’נדר ובתקופות אחרות הם נחשבו נשיים.
לעיתים היו אמיתיים ולעיתים מלאכותיים.
פרחים הם חלק מכל מעגלי החיים.
THE ROSE
מקום מיוחד וייחודי יש לורד.
הפרח שנמצאו לה אזכורים עתיקים מאוד בתרבויות שונות מסין ויפן עד מרוקו וחלקים שונים באגן הים התיכון .
הורד המסמלת מחד: אהבה מיניות, נשיות תשוקה ומאידך מסמלת קוצניות ואפלה.
הורד שמופיעה בתרבות הפופולארית ובאמנות הגבוהה
הורד שהפכה ללוגו אצל מעצבי אופנה.
FASHION AND DANCE
"Dancing is just discovery, discovery, discovery." "Nobody cares if you can't dance well. Just get up and dance. Great dancers are not great because of their technique, they are great because of their passion." Martha Graham
ההרצאה תבחן את מערכת היחסים בין אופנה לריקוד.
אשוחח על התפתחותו של הבלט הקלאסי ומקומה של הבלרינה בעולם האופנה. אבחן את שיתופי הפעולה בין מעצבי אופנה לרקדנים ולכוריאוגרפים.
אשוחח על רקדניות בלט שהיו בעצמן מכתיבות הסטייל של תקופתן ועל תלבושות אייקוניות ותרבות הפופ המושפעת גם היא מעולם הריקוד לא אחת.
הרצאה שתעשה לכם חשק לרקוד!
FRIDA KHALO : BEYOND HER BIOGRAPHY
נדמה שכולנו מכירים את פרידה.
אמנית, פמיניסטית, זו שחלתה בפוליו ואף עברה תאונת דרכים קשה ששינתה את חייה ומי שהיתה נשואה לדייגו ריברה, האמן המקסיקני שהיה בן זוגה אך לטענתה גם התאונה האמיתית של חייה.
פרידה קאלו כבר מזמן הפכה לסמל,בוודאי בתרבות הפופולארית. האם היא היתה מרוצה מכך? לגמרי לא בטוח.
בין זהותה המקסיקנית לזהותה המגדרית,התגבשה גם זהותה הסרטוריאלית.
.מתוך הכאוס הפנימי אל מול העולם החיצוני פרידה קאלו ניסתה לפלס את דרכה.
בין מקסיקו, אמריקה לפריז ובין חוגי הסוריאליסטים והקומוניסטים של זמנה.
איך בכל זאת הפכה הפכה לאייקון בעל כורחה ויש שיאמרו אף סוג של קדושה?
Feminine writing סדנא
קריאה בטקסטים פמיניסטים מכוננים
הכתיבה נחשבה לאורך ההיסטוריה לטריטוריה גברית. כתיבה של נשים, כמו גם נשים כותבות, היו תופעה נדירה וגם אם היא קרתה היא לא דוברה ולעיתים יוחסה לגברים בדיוק כמו כל אמנות. התנועה הפמיניסטית ראתה בניכוס הכתיבה ע"י נשים דרך מרכזית לשוויון ותיקון ההיסטוריה. היא בקשה לערער על הסדר החברתי הגברי הממדר את הנשים מכתיבה ומונע מהן ליצור מסורת של כתיבה נשית בעלת ערך ובעלת השפעה תרבותית. עד אז הנרטיב נכתב מתוך נקודת מבט גברית לבנה, גם כשדובר על החוויה הנשית.
הלן סיקסו לדוגמא כותבת על חשיבותה הכתיבה של הנשים כדרך ללקיחת בעלות ואחריות על עולמן:
אדבר על הכתיבה הנשית: על מה שהיא תעשה. על האישה לכתוב את עצמה. על האישה לכתוב על אישה ולהביא את הנשים אל הכתיבה, שממנה הורחקו באלימות כפי שהורחקו מגופן שלהן. מאותן סיבות, תחת אותו חוק, למען מטרה ממיתה. על האישה להיכנס לטקסט - כמו גם לעולם ולהיסטוריה - ביוזמתה הייחודית. ַאל לו לעבר להמשיך ולהכתיב את העתיד. אינני מכחישה שהשפעות העבר עדיין כאן, אבל אני מסרבת לראות בהן ]...[ גורל מקובע בלתי ניתן לשינוי ]...[ לבלבל את הביולוגי עם התרבותי. צריך לחזות מראש עתיד אחר ובדחיפות. כיוון שהרהורים אלה נמצאים באזור הנמצא על סף התגלות, הם נושאים בהכרח את חותם זמן הביניים שאנחנו חיים בו, זה החדש הנובע מהישן, וליתר דיוק החדשה הנובעת מהישן... כיוון שאין מקום שאפשר להציב בו שיח מלבד באדמה קדמונית ויבשה שצריך לבק ע ]...[ להרוס, לשבור, לצ ּפו ת את הלא-צפוי, להשליך.